מחפשים את הארץ המובטחת, מסעדת כנען

מחפשים את הארץ המובטחת, מסעדת כנען

למסעדת כנען יש טעם של התחלה מתובלת בהרבה רצון טוב

יוסי אטינגר

מסעדת כנען הינה מסעדה חדשה מבית מסעדת הבשרים התל-אביבית הוותיקה גשן מנחלת בנימין אשר נפתחה לאחרונה, ועוררה את סקרנותנו. סברנו כי לאור ניסיון המסעדנים התל-אביבים הוותיקים המדובר במקום מבטיח, אך מסתבר שהבטחה זו רחוקה מלהתממש בשלב זה.

מסעדת כנען | צילום מתוך עמוד הפייסבוק של המסעדה
מסעדת כנען | צילום מתוך עמוד הפייסבוק של המסעדה

ההתחלה אמנם נראתה מבטיחה, המקום מעוצב ומוקפד, מחולק לחלל פנימי רחב ידיים, שהיה ריק למדי בשעת הערב המוקדמת בה ביקרנו במקום, ולחלל חיצוני נוסף המקורה בימות הקור והגשמים. החלל החיצוני, שנראה כמו חלק מהמדרכה שהופקע לטובת המסעדה, גרם לנו לבחור תחילה בחלק הפנימי, שהיה נעים יותר.
כיוון שרצינו לחוות מגוון מנות, בחרנו, בהמלצת המלצרית, בקונספט שנקרא “ארוחת טעימות כנען”. הארוחה כוללת פתיח, מנה ראשונה לבחירה מהתפריט, מנת ביניים קבועה, מנה עיקרית המשלבת שלוש מנות קבועות, וקינוח לבחירה. מחיר הארוחה עומד על 190 ש”ח לסועד.

תחילה, לאחר המתנה לא קצרה, הגיע לשולחן כפתיח לחם פרנה – לחם מרוקאי חמים וטעים, שלצידו זיתים כבושים, מטבל פלפלים חריף וחביב, שמן זית עם נגיעת בלסמי וקרם חצילים בעל טעמי מיונז דומיננטי למדי. לראשונות בחרנו בקרפצ’יו סינטה ובסביצ’ה דג ים. מנת הקרפצ’יו הותקנה מנתחי סינטה דקיקים שמעליהם זילופי חרדל גסים, שמן זית, סילאן, ועוד אי אלו רכיבים שהיו דומיננטיים פחות וכמעט לא הורגשו (בוודאי לא הכמהין שהתפריט גרס), אך בסך הכל המנה התאזנה היטב. לצד הקרפצ’יו הגיע הסביצ’ה, שהתבסס על דג לוקוס טרי ורענן, שהשתלב באופן מדויק עם סביבתו: קריספי נורי, איולי לימון ו-וואסאבי חריף במידה שהקפיץ את טעמי הדג לגבהים ניכרים והתמזג בחיך לכדי חגיגת טעמים (“למעלה” ובגדול).

חזית המסעדה | מתוך עמוד הפייסבוק של המסעדה
חזית המסעדה | מתוך עמוד הפייסבוק של המסעדה

מנת הביניים, אותה כבר אכלנו בחלל החיצוני, לאחר שהסתבר שמערכת הנידוף במקום צריכה ככל הנראה אף היא שדרוג, הייתה, איך לומר בעדינות, בינונית וסבירה. המדובר במנת פילה סלמון, המוגדרת בתפריט כ”פראית” משום מה, אך בפועל הייתה סטנדרטית למדי. לזכותה ייאמר כי מידת עשיית הדג הייתה מדויקת, אך בכך זה הסתכם. מצע הפטוצ’יני עליו נחה המנה למשל, לא תרם לה במיוחד, והחיבור בין השניים היה מאולץ ומגושם.

אלא שכאן, עם המעבר למנות העיקריות, הגענו, למרבה האכזבה, לשלב ה”למטה, ושוב למטה”: המנה העיקרית היא למעשה מעין “פלטת בשרים”, הכוללת שלושה סוגי בשר: אנטריקוט, “יקיטורי אנגוס” (כך התפריט) ו- פרגית. המנה מוגשת בליווי פלחי תפוח אדמה וריזוטו פטריות וכמהין (שוב, כך התפריט).

המנות בכנען | צילום מתוך עמוד הפייסבוק של המסעדה
המנות בכנען | צילום מתוך עמוד הפייסבוק של המסעדה

פתחנו באנטריקוט, ממנו הגיעו שני נתחים דקים, אשר חייבו צלייה מינימאלית בלבד. אלא שנתחי האנטריקוט נשכחו, ככל הנראה, על הגריל, כך שמה שקיבלנו בפועל היה חתיכות בשר צמיגיות וחרוכות שהותירו בפה טעמים מרירים ולא נעימים. ה”יקיטורי אנגוס”, שתהינו לפשרו, היה בשר שגם מאמצים של שני מלצרים לברר את מקורו ואת הנתח ממנו נעשה, עלו בתוהו. במבחן הטעם התברר שמדובר בבשר אנמי, סתמי ובעל טעם לוואי. לא אמרנו נואש והמשכנו לפרגיות, אלא שגם בהן נחלנו אכזבה, והן היו רחוקות מלסייע לתמונה העגומה של “פלטת הבשרים”. שוב נתקלנו בשני נתחים, אשר כאיזון לנתחי האנטריקוט שנעשו יתר על המידה, לא נצלו כהלכה והיו נאים כמעט לחלוטין, ואם לא די בזה – גם לא מפולטים כהלכה. כאילו להשלים את המלאכה, אף אחד משלושת הבשרים גם לא היה חם דיו.

התוספות יישרו קו עם המנה אף הן, והתגלו כאכזבה רבתי: תפוחי האדמה היו פושרים הן בטעמם הן בטמפרטורת הגשתם, ותובלו יתר על המידה. השיא (כן, השלילי), היה בריזוטו, שהטעם היחיד שהורגש בו היה של אבקת מרק שהשתלטה עליו ברגל גסה, ושל פלפל שחור שפוזר בנדיבות יתר.

בשלב זה כבר החלטנו לשתף את האחראי במקום בתחושתנו, ושאלנו מדוע טרם הגשת המנה לא נשאלנו מהי מידת העשייה המועדפת עלינו. תשובתו הייתה כי “כל הבשרים יוצאים בדרגת מדיום”. מדובר בגישה מעניינת, אך בוודאי לא כזו שהשתקפה באוכל שהיה מונח לפנינו. יחד עם זאת, גילינו לקיחת אחריות מהירה: הוצע לנו להחליף את המנה לאחרת, אך באותו שלב שבענו (נכון, מהאכזבה), אז וויתרנו בנימוס.

מסתבר שיש בכל זאת פן חיובי במקום. מאד חיובי: האחראי במקום, שלא היה מודע למטרת ביקורנו, החליט לדאוג לכך שנצא מרוצים. זה החל בצ’ייסרים שנשלחו לשולחננו “על חשבון הבית”, עובר בפלטת קינוחים גדולה שקיבלנו – הגם שקינוח נכלל בארוחת הטעימות, קיבלנו פלטה הכוללת את כל סוגי הקינוחים. מדובר בקינוחים שלא נעשים במקום, אך באופן חריג זה לא בהכרח היה חיסרון, והתקוות הנמוכות שתלינו בהם בהחלט התממשו.

הפיצוי האמיתי לאכזבה היה שכאשר ביקשנו לשלם (כ-400 ש”ח לפני שירות), נאמר לנו כי לאור שאירע “החשבון נסגר”. מדובר במחווה יפה ובלקיחת אחריות שכלל לא מובנת מלאה, ולמרות האכזבה שחווינו, מדובר באקט המבשר טובות עבור המסעדה: כאשר קברניטיה מודעים לכך שתפקידם להוציא סועדים מרוצים, אין ספק שבמוקדם או במאוחר, היא תגיע לתוצאה הרצויה. רק נקווה שזה יקרה במוקדם, כי לאור המנות הראשונות הנהדרות, האנשים הנחמדים, המיקום ועוד, אין ספק שלמקום פוטנציאל רב – ראוי שימומש. ועוד נקודת זכות: מדובר במסעדה חדשה שנפתחה ממש לאחרונה, כך שעדיין היא במסגרת “ימי החסד” המגיעים למקום חדש.


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *